לקראת השנה החדשה: כמה טיפים מהאנשים שמשקיעים עבור עשירים

המגפה חזרה לחיינו, המניות ממשיכות לשבור שיאים, הריבית עדיין נמוכה, ומתחילים להרגיש את האינפלציה — אז מה עושים עם הכסף? ■ פנינו לכמה מומחים, מתכננים פיננסיים בחברות "פמילי אופיס", שמנהלים את ההשקעות והחסכונות של המשפחות האמידות בישראל, ושאלנו אותם איך כדאי למשפחה ישראלית רגילה לתכנן את עתידה הכלכלי ■ יש להם שבע עצות עבורכם

לקראת ראש השנה, TheMarker פנה למתכננים פיננסיים בחברות "פמילי אופיס", שעובדים לרוב עם אוכלוסיות אמידות, וביקשנו מהם לחלוק טיפים לתכנון כלכלי נכון. הנה עצות שיהיו רלוונטיות גם לציבור הרחב, שאין לו עשרות מיליוני שקלים, בשנת תשפ"ב.

חברות פמילי אופיס מטפלות לרוב בכספים של משפחות אמידות מאוד. בשנים האחרונות הן חוות פריחה, כששילוב של הון פנוי וריביות נמוכות גורם לאנשים רבים לחפש אלטרנטיבות השקעה, מגמה שהואצה בקורונה. להלן שבע תובנות מרכזיות שהן סיפקו לנו.

7 טיפים, בקיצור, לתכנון פיננסי נכון

1.. לתכנן לטווח ארוך - לבדוק מהם הנכסים פחות ההתחייבויות, ולהגדיר מטרות לשימוש בכסף הפנוי

2. להשקיע ב"קרן חירום" - חשוב שרוב הכסף יהיה מושקע — וכדאי שגם קרן החירום תהיה בהשקעה נזילה

3. להפחית סיכון באמצעות פיזור - פיזור יכול להגיע מהשקעה של חלק מהתיק בנדל"ן — פיזי או מניות בתחום — וגם באמצעות השקעות אלטרנטיביות

4. להשקיע במניות - אין ברירה, צריך להגדיל את החלק המנייתי — כדי להשיג תשואה לטווח הארוך

5. להתמודד עם האינפלציה - אין טעם להשקיע באג"ח צמודות. אפשר להשקיע במניות שירוויחו מאינפלציה — למשל חברות בשוק היוקרה

6. מזהירים מבועה במניות. כדאי להיכנס עכשיו לשוק? אי־אפשר לתזמן את השוק.  צריך לברור מניות, להתחיל בקטן — ולהשקיע בהדרגה

7. לנצל את קרן ההשתלמות - כדאי לנסות להגדיל את הרווחים באפיקי ההשקעה שנהנים מהטבות מס

1. תכנון ארוך טווח, לא בחירה נקודתית

"רוב המשפחות מקדישות את מרבית ההחלטות לנושאים נקודתיים, כמו איזו קופת גמל לפתוח, או אם לעבור מקופת פנסיה אחת לאחרת; מעטים מאוד מסתכלים על התמונה כולה ועל השאלות החשובות, כמו 'האם אני בכלל במסלול הנכון?' — כלומר, 'האם כמשפחה יהיו לנו מקורות בגיל הפרישה?'", אומר דן דוברי, היו"ר והבעלים של הפמילי אופיס גלובלנט (GlobalNet), שעוסק עשרות שנים בתכנון פיננסי.

"יש משפחות שאומרות 'עכשיו המניות יקרות' - ואז נמצאות חמש שנים מחוץ לשוק. המשמעות היא איבוד חלק נכבד מההון"

לדבריו, מה שמשפחה צריכה לעשות בשלב הראשון זה תיעוד. היא צריכה לתעד את ההכנסות השוטפות — משכר עבודה, קצבה, שכר דירה או דיווידנדים — אל מול הוצאות המחיה של המשפחה; ובאופן דומה, גם את הנכסים (כמו דירה וחסכונות, כולל פנסיה) אל מול ההתחייבויות העתידיות (בין השאר משכנתא והלוואות, אך גם הוצאות כמו מתנות החתונה שמתכננים לתת לילדים, למשל).

"המשפחה צריכה לדעת מה ערך הנטו שלה — הנכסים שהיא מחזיקה, פחות ההתחייבויות שלקחה על עצמה — ומכאן השלב הבא הוא להבין איך ייראו ההכנסות שלה ב–30–40 השנים הבאות", מפרט דוברי. "צריך להביא בחשבון כל מיני אירועים עתידיים, כמו עליית שכר צפויה עם השנים, פנסיות או ירושות, אם צפויות כאלה בעתיד". התהליך הזה, לדבריו, עוזר למשפחה להבין את המציאות הכלכלית הנוכחית שלה.

בשלב הבא, לפי דוברי, המשפחה צריכה להגדיר את יעדי החיים לעתיד. איזה סוג של חופשות הם מתכננים ובאיזו תדירות; מתי ירצו לעבור דירה, ולאיזה סוג בית; ואם ירצו להעביר כסף לילדים.

ורק אז, על בסיס יעדי החיים, הוא ממליץ למשפחה לבנות את הקצאת הנכסים. במילים אחרות, באילו אפיקים ישקיעו בני המשפחה את הכסף הפנוי שלהם.

טל לינד, מנהל השקעות בכיר בקבוצת פיוניר פמילי אופיס, רואה את הדברים בדרך דומה. השאלה הראשונה שהוא שואל את הלקוחות שמגיעים אליו היא: מה המטרה של הכסף?

"מכאן מבינים מה טווח ההשקעה ומהם הצרכים, ואז יותר קל לפרוס את האפשרויות ואת הפתרונות", הוא מסביר. "למשל, כסף לפנסיה או ירושה לילדים, הן מטרות שונות משמעותית מאשר אם הלקוח צריך את הכסף בעוד שלוש שנים. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, מגוון הפתרונות שאפשר להציע גדול יותר".

2. קרן חירום נזילה, לא בהכרח בבנק

משבר הקורונה הדגיש את החשיבות שבהיערכות מראש למשברים. לפי דוברי, השלב הבא בתכנון הפיננסי, שמגיע לאחר הקצאת הנכסים, הוא לבחון את האירועים הלא צפויים שעלולים לקרות: "אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו הוא הלא נודע. זה מייצר חרדות גם אצל האנשים האמידים ביותר".

הוא מספר על לקוח שהגיע אליו עם הון של עשרות מיליוני שקלים, אבל היה מוטרד מכך שלא יהיה לו ממה לחיות כשיפרוש מתפקידו הבכיר. "ההוצאות שלו הסתכמו ב–100 אלף שקל בחודש, כי יש לו בתים שצריך לתחזק, מכוניות וילדים שצורכים סכומים אסטרונומיים. להגיד לו שיתחיל לחיות כמו משפחה ממוצעת — זה הרי לא יקרה. התכנון מראש מפחית את החרדה, כי יש תוכנית מסודרת מאיפה הכסף יגיע", סיפר.

לפי דוברי, כחלק מהתכנון חייבים להביא בחשבון גם אירועים שיכולים לקרות במהלך החיים — כמו אבטלה לא צפויה; הוצאות רפואיות חריגות, במיוחד בגילים המתקדמים; מצב אפשרי של סיעוד; וכמובן גם את הפרישה מהעבודה.

האם זה אומר שצריך להחזיק סכום מסוים במזומן?

דוברי: "צריכה להיות קרן חירום, אבל זה לא חייב להיות מזומן, אלא שווה מזומן שאפשר לגשת אליו בטווח של חודשיים. אם זה אומר לשים כסף בבנק, שלא 'יעבוד' בכלל — זה שיקול שהמשפחה צריכה להביא בחשבון. אנשים רבים עושים את זה, אבל הנקודה המרכזית היא לא כמה מזומן יש שם — אלא באיזו מהירות אפשר לגשת לכסף".

קארן שווק, מייסדת לוסיד השקעות פמילי אופיס, ולשעבר מנכ"לית נציגות הבנק השווייצי פיקטה בישראל, אומרת שלא צריך להשאיר בצד יתרות מזומנים גדולות, שישמשו כרית ביטחון. "כל משפחה והצרכים שלה, אבל אם למשל רוצים להיערך למקרה של אובדן עבודה, אפשר לחשב את ההכנסה החודשית של המשפחה ולשמור בצד בפיקדונות סכום שווה ערך לכמה חודשי משכורת, לא יותר מ–12 חודשים".

לדבריה, "כל שאר הכסף הפנוי צריך להיות מושקע. אם המשפחה תצטרך יותר כסף, למשל לטובת אירוע משפחתי, היא יכולה למכור חלק מהתיק המושקע או לקבל הלוואה בגין התיק הזה — שבינתיים ממשיך לעבוד ולהניב תשואה".

3. תמיד יש סיכון בהשקעה, וצריך לפזר אותו

"אין דבר כזה 'חוף מבטחים' בעולם ההשקעות", אומר דוברי. "אני נפגש עם המון אנשים שהאסטרטגיה שלהם היא לשים 100% מכספם בנדל"ן בישראל. זה די עבד להם בעשור האחרון — אבל זו אסטרטגיה מסוכנת, כי הכל יכול לקרות. אפילו באג"ח מדינה, המדינה יכולה לעשות דיפולט — כמו שהיה ביוון, אירלנד ואפילו באיטליה.

"לפני כמה שנים אפילו חששו מכך בארה"ב. ישראל, במלווה שלום הגליל, עשתה דיפולט ואנשים הפסידו הרבה כסף — המדינה הפכה את המלווה למס. לכן, פיזור הוא המפתח האמיתי להישרדות כלכלית לאורך זמן".

לינד מספר על "לקוחות שמכרו עסק באחרונה ונכנס להם לא מעט כסף. חשבנו שלא נכון לשים את הכל בשוק ההון והצענו שישקיעו 50% מהכסף בשוק ההון ו–50% בנדל"ן, כדי לפזר את הסיכונים. כלל האצבע שלנו הוא שפיזור זה דבר נכון". לדבריו, הם ממליצים לפזר את ההשקעה בשלושה אפיקים: שוק ההון, השקעות אלטרנטיביות ונדל"ן.

הוא מוסיף כי גם מי שאין בידיו את ההון לרכוש דירה להשקעה, יכול לבצע את הפיזור דרך שוק ההון: "אפשר לקבל חשיפה לשוק הנדל"ן בלי ההתעסקות של קניית דירה, למשל דרך קרנות ריט, שמשקיעות בנדל"ן מניב או בנדל"ן למגורים. ניתן גם לקנות מניות של יזמים בתחום הנדל"ן, אבל צריך לדעת לברור בין החברות, ואפשר גם 'לקנות' את מדד ת"א בנייה, למי שמאמין ששוק הנדל"ן המקומי ימשיך לדהור קדימה".

"מניות קמעונות, צריכה, תשתיות ובנקים - יודעות ליהנות מאינפלציה. לכן, נכון להחזיק אותן בתיק בשביל ההגנה"

שווק מוסיפה כי "ישראלים רבים פונים להשקעות בנדל"ן, אף שהשווי של הנדל"ן תנודתי, אבל אנחנו לא רואים את זה על המסך כל היום, כמו שרואים את התנודתיות במניות — ולכן נדמה לנו שהוא יציב יותר". לדבריה, הפיזור צריך להגיע בחלקו גם מחשיפה לנכסים אלטרנטיביים, כמו קרנות חוב פרטיות או קרנות P2P (הלוואות מעמית לעמית).

"אני לא בהכרח מחפשת 15% תשואה בשנה", היא מפרטת. "אלא קרנות שישמשו תחליף להשקעה קונסרבטיבית, בדומה למה שסיפקו פעם האג"ח".

דוברי מוסיף כי "צונאמי של כסף מגיע באחרונה לכיוון ההשקעות האלטרנטיביות, וזה מתחיל מאנשים עם 100 אלף שקל שיכולים להיכנס לקרנות חוב, וב–200–300 אלף שקל יש גם קרנות נדל"ן או פריווט אקוויטי. אנחנו נמצאים בתחילתה של מגמה — מה שהיה פעם נחלת האלפיון העליון ושל הבנקים בנוסטרו שלהם, נהיה נפוץ בקרב הציבור".

לדברי לינד, יש מגוון השקעות אלטרנטיביות עם רמות סיכון שונות — "למשל קרנות גידור עם אסטרטגיות במניות — כמובן שזה בסיכון גבוה יותר, אבל קרן שנותנת הלוואות ליזמי נדל"ן ודורשת שיעבודים ברמת יחס חוב טובה, זה לא סיכון גבוה יותר מאשר אג"ח. החיסרון הוא הנזילות, כי זה לא סחיר ברמה היומית. לכן, זה לא אמור להיות הכסף השמיש של הלקוח, אלא חלק קטן מהתיק בהשקעה לטווח ארוך".

4. יותר מניות, פחות אג"ח — למרות התנודתיות

"החשש הכי גדול כיום הוא בהיבט של האג"ח — הן נסחרות בתשואות נמוכות מאוד, ובדרך כלל אג"ח הן חלק הארי בתיק", אומר לינד. "יש בכך קושי גדול, כי אין דרך לייצר תשואה מאג"ח".

בשנים האחרונות המשקיעים הסולידיים נמצאים בבעיה: אלטרנטיבות ההשקעה בסיכון נמוך מתמעטות והולכות. המצב הזה דוחף את הציבור לקחת סיכונים גדולים יותר בשוקי המניות, וזה גם אחד הגורמים לפריחתם.

לדברי לינד, אין מנוס מהגדלת ההשקעה במניות: "אנחנו חושבים שהחלק המנייתי הוא אטרקטיבי. למי שיכול לשאת בתנודתיות — אני לא קורא לזה סיכון — נכון להגדיל את מרכיב המניות על חשבון האג"ח. זה לא אומר שצריך להיות ב–100% מניות, אבל אפשר לעבור ל–30/70 או 50/50 — זה תלוי בצרכים ובאופי של הלקוח.

"כלל האצבע הוא שחמש שנים זה טווח זמן ארוך מספיק בשוק ההון. כך שגם אם יש אירוע — בתוך שנתיים־שלוש השוק יתקן".

במשבר הדוט.קום לקח לנאסד"ק יותר מ–15 שנה להתאושש.

לינד: "זה היה משבר ספציפי במניות טכנולוגיה, שלחלקן לא היתה זכות קיום. אם מסתכלים על המדדים הרחבים יותר, כמו S&P 500 או MSCI World, בעשורים האחרונים לא לקח להם יותר משנתיים־שלוש להתאושש ממשבר, וככל שעובר הזמן המשברים נהיים רק קצרים יותר, כשבקורונה זה לקח רק כמה חודשים. זה מאפיין את הגלובליזציה, הטכנולוגיה ומשקיעים צעירים שמחכים להזדמנות".

שווק מוסיפה כי "בישראל מגדירים פרופיל שמרני בתיק השקעות עם 30%–35% מניות, בעוד במודל האמריקאי שיעורי המניות הרבה יותר גבוהים, ופרופיל של 50%–55% מניות נחשב שמרני. גם באירופה, השווייצרים, למשל, נמצאים בפרופיל סיכון גבוה יותר, בדרך כלל מתוך הראייה שההשקעות הן ארוכות טווח".

לדבריה, באירופה כבר די ברור שהתבגרות האוכלוסייה מצריכה שינוי מבחינת החיסכון. "חייבים לעודד אנשים להסתכל על ההון שלהם בצורה שונה, ולא להתבסס על המודלים שהיו נכונים כשלמדתי לתואר ראשון. אז חשבו שפרופיל הסיכון צריך לרדת בגיל 55 — אבל בגיל הזה יש סבירות גבוהה שנחיה עוד 30 שנה לפחות.

"בארבעת המשברים האחרונים, שווי הקרן חזר בתוך 14–44 חודשים. אמנם אי־אפשר לנבא את העתיד, אבל מי שיש לו עוד 30 שנה — יכול להרשות לעצמו להתנהל ברמת סיכון גבוהה יותר", היא מפרטת.

לדבריה, התמודדות עם משברים היא יותר פסיכולוגית: "תמיד יהיו אנשים שירצו למכור את הכל באמצע משבר. רואים את זה בכל משבר. התפקיד שלנו הוא להגיד להם לא להיכנס לחשבון במשך שלושה חודשים — אחרי זה, לרוב הדברים נראים פחות מפחידים".

שווק מציעה דרך לההתמודדות עם הסיכון: "צביעת" סכומי החיסכון למטרות ספציפיות. "אנשים נוטים לקחת יותר סיכון במקומות ספציפיים, שהם יודעים להגדיר אותם", היא מסבירה. "בשבוע שעבר היה אצלי לקוח בן 97, וברור שהוא צופה הוצאות סיעודיות. שאלתי אותו אם הוא יכול להמשיך לחיות עם חצי מההון שלו. אם כן, את החצי השני אפשר לצבוע ככסף שמיועד לנכדים, למשל. כשצובעים את זה, הרבה יותר קל להבין שאם נולד נכד עכשיו, ברור שהכסף שמיועד לו צריך להיות ב–100% מניות".

5. יש מניות שיודעות להרוויח מאינפלציה

בחודשים האחרונים האינפלציה מככבת בכותרות העיתונים. המשמעות של אינפלציה היא שהכסף שיש לנו בבנק, בחשבון העו"ש או בפיקדונות, לא רק שלא צובר ריבית (או כמעט שלא צובר) — אלא מאבד מערכו. השאלה הגדולה היא האם יש מה לעשות עם זה כרגע.

לינד אומר כי "קשה לצפות או להתמודד עם אינפלציה. כולם חושבים שהיא תגיע, ורואים את זה בציפיות שמגולמות באג"ח הממשלתיות וגם במדדי התל בונד, שם מגולמת אינפלציה גבוהה יותר. זה די ברור, כי הבנקים המרכזיים חילקו הרבה מאוד כסף".

האם כדאי לבצע שינוי כלשהו בתיק — כמו רכישת אג"ח ממשלתיות צמודות?

לינד: "מי שיעשה כיום את השינוי, זה קצת מאוחר מדי — כי רוב האינפלציה כבר מגולמת במחירים. לכן, אם לא תהיה הפתעה דרמטית, מעבר מאג"ח שקלית לאג"ח צמודות מדד לא יביא תשואה עודפת"

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר, אומר כי "כולם מגבירים סיכון ואין שום נכס צמוד אינפלציה שיכול להגן עליהם — כשהאג"ח הצמודות כבר מתמחרות את הציפיות".

מה שהוא מציע כדי להתאים את התיק לאפשרות של אינפלציה, בלי להגדיל את הסיכון, זה להיחשף למניות שמסוגלות להרוויח מאינפלציה. "מניות קמעונות, צריכה, תשתיות וגם בנקים — יודעות ליהנות מהאינפלציה, ולכן נכון להחזיק אותן בתיק בשביל ההגנה". לדבריו, אינפלציה בדרך כלל גם לא תשפיע על שוק מוצרי היוקרה, ויש חברות נדל"ן, רכב ותיירות שעשויות להרוויח מכך.

שווק חוזרת ללקוח בן ה–97: "התיק שלו היה 95% באג"ח. הראיתי לו ש–30% מהאג"ח נמצאות עם תשואה לפדיון שלילית, ובעצם בכלל לא שומרות על ערך הכסף". לדבריה, גם התיקים השמרניים ביותר כרוכים בסיכון, כמו בעליית ריבית: "כשיש ציפייה לאינפלציה, התיק הסולידי מאבד 2%–3%, וזה משמעותי".

הפתרון, לדבריה, הוא השקעה של חלק גדול יותר מהתיק בנכסים אלטרנטיביים — במקביל לגיוון במניות. "בישראל יש הטיה מקומית ברורה, והרבה משקיעים מעט מדי במניות בחו"ל. הצמיחה בישראל נובעת, בין השאר, מצמיחה של טכנולוגיה והנפקות בחו"ל, ולכן צריך להגדיל את הרכיב הזה. כך גם המרכיב האלטרנטיבי צריך להיות גבוה יותר".

היא מספרת כי "לאותו לקוח בן 97, למשל, לא היה מרכיב אלטרנטיבי בכלל. בשווייץ כבר הבינו שיש להם בעיה עם ריבית שלילית, והם היו צריכים להמציא את עצמם מחדש. בנקים מאגדים כעת כמה לקוחות ומציעים להם מוצרים אלטרנטיביים מובנים, שמאפשרים חשיפה קצת שונה".

לא זו בלבד, יש לזכור כי עם עליית שוויין של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב שצמחו במהלך המגיפה והמשיכו לצבור יתרות מזומנים כל כך משמעותיים בקופותיהן, האופטימיות בעיצומה. מדד הנסדאק עלה במהלך שנת 2020 בלמעלה מ 43%. מגמת הרכישות של אותן חברות הטכנולוגיות הגדולות בנסיקה וזה לא צפוי להעצר בקרוב. חברות אלו שהפכו כמעט ל untouchable ימשיכו למזג לתוכן חברות קטנות יותר אשר יביאו להן יתרונות טכנולוגים ותחרותיים. כלומר, גם כאן המומנטום שראינו ב-2020 ככל הנראה עוד יתגבר בשנה הקרובה.

6. חוששים מבועה? תשקיעו בפעימות

חלק מהמומחים מזהירים כבר תקופה מפני בועה בשוקי ההון. זה לא מפתיע לאור העליות המתמשכות והשיאים שנשברים שוב ושוב בשוקי המניות. לא מעט משקיעים תוהים אם זה הגיוני להתחיל את ההשקעה עכשיו, כשהמחירים גבוהים כל כך, או להמתין.

"צריך לברור לאן להיכנס", אומר לינד, ומוסיף כי מבחינת המדדים הגדולים אין בעיה להיכנס גם עכשיו, כי הצמיחה צפויה להימשך — אבל בתחומים שהיו יותר עניין של טרנד, צריך להיזהר יותר: "בסופו של דבר, שוק ההון האמיתי משקיע בחברות שיש להן תוצאות עסקיות שמגבות את השווי שלהן".

שווק מוסיפה כי "באופן כללי לאף אחד מאיתנו אין את היכולת לתזמן את השוק. אם יש חשש שהשוק יקר, לא ננסה לתזמן אותו — אפשר לחלק את הסכום שאנחנו מתכננים להשקיע לשלוש פעימות, במרווחים של חודשיים־שלושה. לכן, לאלה שחוששים אני ממליצה להתחיל בקטן וגם להשתמש בכלים של מדדים מרכזיים. אפשר להרכיב תיק שלם באמצעות חמש קרנות סל".

לדבריה, לרצון להמתין עשויות להיות השלכות גדולות: "יש משפחות שאומרות 'עכשיו זה גבוה', ולא נכנסות — ואז נמצאות חמש שנים מחוץ לשוק, כשהמשמעות היא איבוד חלק נכבד מההון שלהן".

7. לנצל בחוכמה את הטבות המס בחיסכון הפנסיוני

כחלק מהתמונה הפיננסית הכוללת, המומחים ממליצים למשפחות לבחון את כלל ההשקעות במבט רוחבי. בין השאר, את תיק ניירות הערך שמנוהל בבנק או בבית ההשקעות, ואת החיסכון הפנסיוני — שכולל את קרן הפנסיה, קופת הגמל וקרן ההשתלמות.

בחיסכון הפנסיוני ברירת המחדל היא מסלול השקעות כללי. דוברי אומר כי "יש לא מעט אנשים שלא שקדו על בחירת הסיכון בחסכונות האלה, ונותרו במסלול ברירת המחדל — אבל באותה שעה בוחרים לנהל תיק שכולו מניות בחשבון הבנק או בית השקעות". כתוצאה מכך, לדבריו, ייתכן שהם משלמים יותר מס על הרווחים שלהם — שכן הם מגדילים את רווחי ההון דווקא באפיק שאין בו הטבות מס.

הסיבה לכך היא שבחיסכון הפנסיוני יש הטבות מס בעת הפרישה. לעומת זאת, בעת המימוש של תיק ניירות הערך, נדרש תשלום מס של 25% מרווחי ההון.

כתבות נוספות שיעניינו אותכם

השווקים בעולם יחזרו לצמוח רק אם המדינות המפותחות ייקחו על עצמן את המשימה לחסן את אנשי המדינות המתפתחות - אם לא מסיבות הומניטריות, אז מתוך דאגה להתאוששות כלכלית כלל עולמית. 
covid-19-vaccine.jpg
"לתוצאות הבחירות בארה"ב יכולות להיות השלכות משמעותיות על המשקיעים ובייחוד על מניות קטנות" • "נראה כי הטיפול של הנשיא במשבר, ואישיותו הייחודית משאירים חותם על דעת הקהל בארה"ב ופועלים כנגדו"
_116571954_bidenreuters.jpg